חלק מרכזי בהליך הגירושין בין בני הזוג הינו חלוקת רכוש בין בני זוג ואיזון משאביהם, קרי חלוקת כלל הרכוש שנצבר ע"י בני הזוג במהלך נישואיהם.
לכל אדם ישנה הזכות לקבל את חלקו ברכוש המשותף, וזאת כאשר לכאורה תמו נישואי הצדדים ואחד מבני הזוג מעוניין בגירושין ופירוק השיתוף ברכוש.
יחד עם זאת חשוב לציין כי נטיית בתי הדין הרבניים, וככל שהסוגיה הרכושית בפניהם ולא בפני בית המשפט לענייני המשפחה, הינה לבדוק לעומק את הסיכוי של בני הזוג לשלום בית, ולא בנקל יורה בית הדין הרבני על פירוק שיתוף ובטרם מוצו הליכי הגישור והטיפול בבני הזוג.
כאשר נראה כי פני בני הזוג לפירוד, אזי בית המשפט ובתי הדין מחוייבים לבחון את פירוק השיתוף ואיזון רכושם הכולל של בני הזוג.

בדרך כלל רכוש הצדדים אשר נצבר במהלך הנישואין יחולק בחלקים שווים, אלא אם כן ישנן נסיבות חריגות ביותר לחלוקה לא שוויונית ובהתאם לסעיף 8(2) לחוק יחסי ממון.
לשם חלוקת הרכוש בין בני הזוג נעזרים בתי המשפט ובתי הדין במומחים אשר מסייעים בהערכת שווי נכסי בני הזוג, לשם כך ממנים בדרך כלל שמאי אשר יעריך את שווי הנכסים שבבעלות בני הזוג.
כמו כן ימונה בדרך כלל אקטואר אשר יעריך את שווי הזכויות הפיננסיות בין בני הזוג, לרבות חסכונות, זכויות סוציאליות ופיננסיות לרבות קרנות מנהלים וקרנות השתלמות וכל זכות כספית אחרת.
ויודגש כי כלל הזכויות אשר נצברו במהלך הנישואין הינם משותפים ואין כל רלוונטיות מי מבני הזוג צבר אותם, וזאת בהיעדר הסכם ממון.

יחד עם זאת, רכוש שנרכש לפני הנישואין או רכוש שנתקבל בירושה אינו משותף ולמעט מקרים נדירים של שיתוף ספציפי ברכוש זה.
לאחרונה ישנה מגמה לראות בבית המגורים של בני הזוג כמשותף, הגם אם נרכש טרם הנישואין ע"י מי מן הצדדים ואף אם נתקבל בירושה, וזאת על פי מבחנים מוגדרים בפסיקת בית המשפט העליון אשר בוחנים את כוונת השיתוף של בעל הנכס.

בתי המשפט בקובעם את איזון המשאבים בוחנים את כלל "הפול המשותף" אשר נצבר ע"י בני הזוג, בוחנים את כוונת השיתוף הספציפי ככל שקיים, וכן מאזנים כל רכוש שבבעלות מי מבני הזוג לרבות עסקים, מוניטין אישי, נכסי קריירה ואף הפרשי השתכרות.
לשם קבלת מידע נוסף, ניתן לפנות לפגישת ייעוץ במשרדנו.

חלוקת רכוש בין בני זוג