בעבירות פליליות בצבא, יש לחייל זכות לייצוג על ידי עורך דין פלילי, או סניגור צבאי או סניגור פרטי אשר מתמחה בתחום הפלילי. הדין הצבאי דומה לדין הפלילי, לרבות מעצרים וענישה.

היום במדינת ישראל ולאור חוק המעצרים, שוטר מוסמך לעכב אדם לתחנת המשטרה ללא מעצר למשך שלוש שעות מקסימום.
כמו כן, שוטר מדרגת רב פקד ומעלה מוסמך לעצור חשוד עד 24 שעות בלבד. במשך 24 שעות אלו, ובאם מעוניינים במשטרה להאריך את מעצרו של החשוד,
עליהם לפנות בבקשת מעצר נוספת לבית משפט השלום. באם תוך 24 שעות לא פנתה המשטרה בבקשת מעצר, הרי חייבים לשחרר את החשוד.

בבקשת מעצר לבית המשפט המשטרה צריכה לפרט את החשדות כנגד החשוד, ומהי עילת המעצר – האם החשוד מסוכן לציבור או שיש חשש לשיבוש הליכי חקירה.
לאחר הגשת הבקשה מתקיים דיון בנוכחות החשוד ובית משפט נחשף לחומר החקירה ומחליט על שחרור או מעצר.
בית המשפט בשלבים אלו שלפני הגשת כתב אישום יכול להורות על מעצר עד 30 יום בסך הכל,
ולהאריך מעבר לכך רק באישור היועץ המשפטי לממשלה. לאחר הגשת כתב אישום יש לבית המשפט סמכות להאריך מעצר עד תום ההליכים או תשעה חודשים לפי המוקדם,
ולבית משפט עליון יש סמכות להאריך מעצר מעבר לתשעה חודשים.

לאדם פרטי מותר לעכב אדם אחר ועד הגעת המשטרה, וזאת במקרים בהם אותו אדם ביצע פשע, עבירת אלימות, גניבה או נזק של ממש לרכוש.
כמו כן ניתן לעכב אדם באם אדם אחר הקורא לעזרה הצביע על אותו אדם אשר ביצע בו עבירה – לדוגמא פצוע דקירה מצביע על האדם שדקר אותו – ניתן לעכב את הדוקר.
בכל מקרה אסור להחזיק את האדם יותר משלוש שעות עד הגעת המשטרה, ואסור לגרום לחשוד חבלה אלא להשתמש בכח סביר ללא גרימת חבלה.

הדרך העדיפה לחיפוש בביתו של אדם הינה באמצעות צו חיפוש מבית המשפט.
לשוטר מותר לעשות חיפוש ללא צו מבית המשפט, אך ורק באחד מהתנאים הבאים:
א. יש לאותו שוטר יסוד להניח שמתבצע בבית פשע או שבוצע פשע לא מכבר.
ב. אדם הנמצא בבית קורא לעזרה, או בעל הבית מבקש שהמשטרה תיכנס.
ג. נמצא בבית אדם אשר ברח ממעצר.

במדינת ישראל החוק אוסר על הגרלות והימורים, כך שאסור לשחק במשחקים אשר תלויים במזל וזאת למטרת רווח.
כמו כן כמובן אסור להחזיק מקום כגון קזינו אשר מארגן משחקים על מזל כגון פוקר וכדומה.
אלא מה, ולחוק זה ישנו חריג והוא למטרת אנשים אשר משחקים בחברותא.

החוק קובע שלושה תנאים מצטברים:
א. שעריכת המשחק הינה לחוג אנשים מסויים.
ב. שהמשחק לא חורג מגדר שעשוע או בידור.
ג. שהמשחק לא מנוהל בקזינו או במקום שבו נערכים הימורים מלבד המשחק שלכם.

על פי חוק העונשין אסור על אדם להחזיק סכין וזאת מחוץ לביתו או חצריו.
יצויין כי אולר מותר להחזיק – אך ההגדרה לאולר הינה שהלהב לא יהא מעל עשרה ס"מ וכן שלא יהיה ניתן לקבע את הלהב – קרי שהאולר יהיה מתקפל ועד עשרה ס"מ של להב.
כמו כן, לא בכל מקום מותר להיות עם אולר, ואסור להחזיק אולר במוסדות חינוך, במסעדות, בתי קפה, פאבים, מגרשי ספורט וכדומה.
לעניין החזקת סכין ישנו סייג, והוא שאם אדם יוכיח כי החזיק את הסכין למטרה כשרה הרי יהא זכאי בדין.
מטרה כשרה הינה לרב לצורכי עבודה, ואם אדם יוכיח כי משתמש בסכין במהלך עבודתו, הרי לא יורשע. ויודגש – הגנה עצמית אינה מטרה כשרה!

המדינה מייחסת לכל הסמים המסוכנים כסמים אסורים ללא קשר לסוג הסם.
יחד עם זאת הנטייה כיום הינה שלא להגיש כתב אישום על שימוש עצמי או אחזקה של סם קל מסוג קנביס כגון חשיש או מריחואנה, וכשעסקינן בעבירה ראשונה.
כמו כן כאשר מוגש כתב אישום בעבירות אלו, ניתן לעיתים להביא למחיקת כתב אישום ותלוי בנסיבות הנאשם, כמו גם לפתור זאת באי הרשעה.

אין חובה לבצע בדיקת השכרות אך מומלץ לעשותה, כיוון שעל פי החוק מי שמסרב לעשות בדיקת שכרות נחשב אוטומטית כאילו הינו שיכור,
וישא בדין עקב כך, כאשר היום מינימום הפסילה אשר נפסקת לנהגים שיכורים הינה שנתיים למעט מקרים מיוחדים.

הרשעה פלילית במדינת ישראל מתיישנת לאחר שבע שנים, ולאחר תקופה זו ישנה תקופה נוספת של עשר שנים שרק לאחריהן העבירה נמחקת.
קרי רק לאחר 17 שנים נמחקת הרשעה פלילית מן המרשם הפלילי.
לנשיא המדינה ישנה סמכות לקצר או לבטל את תקופות ההתיישנות והמחיקה של ההרשעה הפלילית ולגרום לכך שהמרשם הפלילי יהיה נקי – קרי שתהיה תעודת יושר.
באם מדובר בהרשעה קודמת יחידה וקיימות נסיבות חיוביות, ניתן להגיש בקשה לנשיא המדינה באמצעות עורך דין.
כמו כן, ניתן לפנות בבקשה למחיקת רישום פלילי למטה הארצי לאחר 5 שנים בעבירות שאינן פשע,
ולאחר 7 שנים בעבירות פשע ולעיתים אף ניתן לפנות בבקשה לביטול אוטומאטי של הרשעה, ובהתאם לנסיבות הקבועות בתקנות המרשם הפלילי ותקנת השבים.

לאחר תלונה במשטרה של בת זוג בגין אלימות או איומים מבן זוגה, אין בת הזוג יכולה לחזור מתלונתה.
ניתן לפנות למשטרה ולבקש זאת אך זה לאו דווקא יעצור את ההליכים הפליליים כנגד בן הזוג.
במקרה של רצון לחזור מתלונה, יש להסביר מדוע התלונה הראשונה הוגשה מלכתחילה,
והאם נאמרו דברים לא נכונים בתלונה הראשונה – דבר שחושף את בת הזוג לאישום בגין תלונת שווא.
ויוזכר כי המאשימה במדינת ישראל הינה המדינה עצמה, ואילו בת הזוג הינה עדה בלבד בסופו של דבר,
ואין היא מחליטה האם יוגש כתב אישום כנגד בן הזוג.
יחד עם זאת, לשינוי משמעותי בחיי בני הזוג כמו שלום בית וטיפול זוגי ישנה משמעות רבה בפני המשטרה,
וניתן להגיש בקשה לאי הגשת כתב אישום או להסדר מקל לאחר טיפול ושלום בית זה.

ככל שהוגשה תלונת שווא מטעם בת הזוג, אזי מדובר במעשה פלילי מבחינתה אשר יש לחוקרו, ולעיתים אף להגיש כתב אישום כנגד בת הזוג.
בנוסף ובמקרים של תלונת שווא באלימות במשפחה, בתי משפט נוהגים לפסוק פיצוי משמעותי.
לכל זאת יש להוסיף כי הגשת תלונת שווא מהווה עילת גירושין לבן הזוג ולהפסד זכויותיה של בת הזוג מבחינה הלכתית.

במקרה של מוניטין יש להבחין בין מוניטין אישי לבין מוניטין עסקי. מוניטין עסקי הינו בר שיתוף ובר חלוקה,
ואקטואר בוחן מוניטין זה מבחינה כלכלית לשם חלוקתו, כך שלבן הזוג האחר ישנו חלק במוניטין זה בהתאם לשנות הנישואים.
לעניין מוניטין אישי, הדעות חלוקות ולא ניתן לומר כי מוניטין זה הינו בר חלוקה,
אך יחד עם זאת וככל שמוניטין זה הביא להפרשי השתכרות משמעותיים, אזי בגין הפרשי השתכרות אלו לבן הזוג האחר בית משפט יקבע פיצוי בהתאם לחוות דעת אקטואר.
כמו כן לבית המשפט ישנה אפשרות במקרים חריגים לקבוע כי חלוקת הרכוש לא תיעשה בחלקים שווים וזאת כאשר ישנם הבדלים בין בני הזוג לעניין מוניטין אישי זה.

שאלה זו תלויה האם ההליכים מתנהלים בבית הדין הרבני או בבית משפט לענייני משפחה, וישנה חשיבות מכרעת לערכאה הדיונית.
יחד עם זאת יש לכל צד זכות לפירוק שיתוף, וללא קשר לגירושי הצדדים בפועל, וכאשר אין שום גורם מונע לפירוק שיתוף זה,
ובלבד שבית המשפט השתכנע כי הסכסוך הינו עמוק ופני הצדדים לפירוד.
יוער כי לאישה זכויות מכח כתובתה גם בעניין זה, ויכולה היא לבקש מדור ספציפי,
כך שלא יוציאו אותה מהבית המשותף, וצו מדור ספציפי עלול לעכב פירוק שיתוף.

כאשר קיים חשש סביר שבן הזוג השני עומד להבריח, נכסים או כספים וכד´ ניתן לפנות לבימ"ש בסעד של שמירת זכויות.
בימ"ש רשאי לצוות על צד ליתן ידיעות, מתן ערובה, לקבוע שפעולות מסוימות תהיינה טעונות הסכמת שני הצדדים,
הערות בגין עיקול במשרד הרישוי, לשכת רשם המקרקעין, עיקול כספים, קופ"ג, השתלמות וכד´.
התייחסות בתי המשפט ובתי הדין היא לחשש העולה מנסיבות היחסים, בלא הצורך בהוכחה של מעשים ספציפיים של הכנה או ניסיון להבריח רכוש.
במסגרת סעד זה, ניתן לקבל צו גילוי מסמכים על זכויותיו, וכן צווי עיקול, כך שדבר לא יוברח מפול הנכסים המשותף.

זוגות אשר נישאו החל משנת 1974 הינם תחת חוק יחסי ממון בין בני זוג, וחלוקת הרכוש תיעשה בהתאם לחוק זה.
העיקרון בחלוקת הרכוש בין בני זוג הינו כי כלל הרכוש אשר נצבר במשותף שייך לשני בני הזוג בחלקים שווים, לרבות הבתים, הרכבים, המיטלטלין, חשבונות כאלו ואחרים, זכויות סוציאליות לרבות צבירת הפנסיה ועוד. יחד עם זאת ישנם חריגים שלא מתחלקים כגון ירושות, גמלה בגין נזקי גוף וכמובן רכוש שנצבר טרם הנישואין – כאשר גם למקרים אלו ישנם חריגים בפסיקה.
בדרך כלל בית המשפט או בית הדין ימנה שמאי ואקטואר ויסתייעו בתחשיבים שלהם.

צו להסדרי ראיה הינו צו שיפוטי לכל דבר ועניין, והפרת צו זה הינה מעשה פלילי של הפרת חובה חקוקה.
במקרה של הפרת צו יש לפנות למשטרת ישראל והמשטרה תסייע בקיום פסק הדין לרבות פתיחת תיק חקירה ועד להבאת המפר/המפרה לכתב אישום.
בנוסף בתי משפט ובתי הדין הרבניים רואים בחומרה הפרות צווים אלו ובדרך כלל יפסקו קנסות משמעותיים ופיצוי לצד הנפגע, ואף במקרה הצורך תיבחן המשמורת וככל שהפרות אלו מצטברות.

בדומה לשאלת המשמורת, הסדרי הראיה בין ההורה לילדיו נקבעים על פי עקרות טובת הילד,
כשבתי המשפט ובתי הדין נעזרים לשם קביעה זו באנשי מקצוע ובעיקר עם פקידי הסעד אשר ממליצים על הסדרי הראיה.
הסדרי הראיה הינם בראש ובראשונה לטובת הילד, ועל מנת שיהא קשר טוב בינו לבין שני ההורים.
הסדרי הראיה נקבעים על פי מבחנים של יכולת ההורה לראות את ילדיו, לטפל בהם ולדאוג לכל צרכיהם, כמו גם מרחק גיאוגרפי ועוד.
לגיל הקטינים משמעות רבה, והסדרי הראיה נקבעים תוך בחינת גיל הקטינים והתאמת הסדרי הראיה לגיל זה, כאשר בדרך כלל הסדרי הראיה מתרחבים הדרגתית.
בסופו של דבר, ובמידה ואין בעיות מיוחדות עם ההורה, הסדרי הראיה נקבעים למשך פעמיים באמצע השבוע הכוללים לינה, וכן בכל סוף שבוע לסירוגין, כמו גם מחצית מהחגים והחופשות.

ראשית, הן לבית הדין הרבני והן לבית המשפט לענייני משפחה סמכות לדון במשמורת הקטינים, והדבר תלוי במי פתח תיק זה לראשונה.
הן בית הדין הרבני והן בית המשפט לענייני משפחה נעזרים במומחים לשם קביעת משמורת לקטינים, וזאת כאשר אין הסכמה בין בני הזוג, ובעיקר אלו נעזרים בהמלצות פקידי ופקידות הסעד.
כמו כן לעיתים המשפחה נבחנת על ידי מומחים נוספים והכול תלוי במקרה ונסיבותיו לרבות פסיכולוגים, וכאשר יש מקום לבחינת מסוגלות הורית של מי מההורים.

כמו כן יש לזכור כי עדיין קיימת במדינת ישראל חזקת הגיל הרך, קרי קטינים עד גיל 6 יהיו בד"כ במשמורת האם כאשר כיום ישנה נטייה להקל בחזקה זו, וכן ישנם דיונים בכנסת לעניין שינוי גיל חזקת הגיל הרך, כך שכיום ישנם מקרים רבים בהם קטינים נמצאים במשמורת האב. בתי המשפט ובתי הדין בוחנים את טובת הילדים טרם קביעת המשמורת, ומתייחסים בין היתר לחזקת הגיל הרך וכן לנתונים נוספים כמו זמינות ההורים לילדיהם, גיל הקטינים, יכולת הטיפול בקטינים, האם היתה הזנחה או אלימות ועוד, ולשם קבלת החלטה בדבר טובת הילדים. בנוסף לכל זאת ישנה האפשרות למשמורת משותפת בין ההורים, כאשר במחקרים רבים נמצא כי זו האפשרות העדיפה לבריאותו הנפשית של הקטין.

הפחתת מזונות לאחר פסק דין, בין אם בהסכם ובין אם בהליכים משפטיים דורש בחינה מחודשת של בית המשפט האם ישנה עילה לתביעה שכזו.
בית המשפט יבחן האם מתקיים שינוי נסיבות מהותי מאז הפסיקה ועד להגשת התביעה, ולאחר שיבחן את פסק הדין הקודם והאם זה ניתן לאחר בחינת טובת הקטינים באופן ספציפי.
שינוי נסיבות מהותי לשם שינוי פסק דין קודם נדרש להיות שינוי משמעותי ולא שינוי של מה בכך, כגון הפסקת עבודה למשך תקופה ארוכה, שינוי כלכלי דרסטי של אחד הצדדים וכדומה, ולא יהא בשינוי קל או זמני בכדי להביא לשינוי המזונות.

אב חב במזונות ילדיו גם אם אינו נשוי לאם.
יש לבחון ראשית האם האב רשום כאביהם של הקטינים, ובמידה ולא יש להגיש ראשית תביעה לאבהות, ועל מנת שהאב יוכרז כאביהם של הקטינים.
בד בבד עם תביעת האבהות יש להגיש תביעה למזונות הקטינים, אשר תיכנס לתוקפה עם הכרזת האבהות.

האישה זכאית למזונות אישה על פי שני מבחנים. הראשון, האם זכאית לכך על פי דין, והשני האם זכאית לכך על פי המצב הכלכלי של בני הזוג.
הבעל חייב במזונות אשתו מכח כתובתו, שם התחייב לאשה לפרנסתה וכלכלתה, וכאשר אין אשמה באישה לעניין הליכי הגירושין וכאשר הבעל עזב את הבית, זכאית היא למזונותיה בכפוף למצבה הכלכלי.

ככל שהאישה אינה עובדת או במקרים בהם הכנסתה זניחה ונמוכה, תהא זכאית היא למזונותיה ובמקרים בהם הבעל משתכר משכורת משמעותית ויש ביכולתו הכלכלית לפרנס את אשתו.
ככל שהאישה משתכרת משכורת סבירה, אזי לא תהא זכאית למזונות בבחינת "צאי מעשה ידייך במזונותיך" הקושי במזונות אישה הינה העובדה כי פסיקת מזונות זו לעיתים מנציחה נישואים שהינם על הנייר בלבד, כך שהאישה מסרבת להתגרש וכל עוד יש לה מזונות מבעלה, ועל כן הנטייה היום הינה להפחית במקרים בהם נפסקים מזונות אישה, ולשם הימנעות מהנצחת נישואים שאין להם תוחלת.

מזונות קטינים אינם חשבון קר ואין תחשיב ידוע מראש למזונות קטינים וכל מקרה לגופו, כאשר ישנם מספר פרמטרים אשר משפיעים על גובה המזונות כגון גובה שכר האב, גובה שכר האם, הוצאות הקטינים בפועל, גיל הקטינים, כמות הקטינים בבית, רמת החיים טרם הסכסוך ועוד.
נקבע בפסיקה כי מזונות קטין הכרחיים הינם 1300 ₪ מינימום, אך ככל שישנם יותר קטינים בבית, אזי הצריכה של כל קטין בנפרד יורדת מטבע הדברים.
האב מחויב במזונות ההכרחיים של הקטינים באופן אבסולוטי כאשר ישנה לעיתים השתתפות של האם מדיני צדקה, תוך בחינת הפרמטרים לעיל.
בנוסף ישנה השתתפות של האב בהוצאות מדור של הקטינים, השתתפות בהוצאות החינוך והבריאות, כאשר כלל הקביעות הינם בהתאם לפרמטרים לעיל, ותוך ראיה כוללת של כלל הוצאות הקטינים.
יצויין כי פוטנציאל השכרות האב כמו גם מצבו הכלכלי הינו הפרמטר העיקרי, ובתי משפט נוהגים לבחון את הכנסות האב ואת יכולת השתכרותו בפועל, כמו גם רכושו ויכולתו להשיג הכנסות פוטנציאליות.

צוואה הדדית הינה צוואה אשר עורכים בני זוג לשם הבטחת רכושם העתידי.
בצוואה הדדית כל אחד מבני הזוג מוריש בדרך כלל את כלל רכושו לבן הזוג האחר, כאשר לאחר מות 2 בני הזוג, כלל הרכוש עובר לילדיהם.
היתרון בצוואה זו כי צוואה הדדית זו מבטיחה את שני בני הזוג ואת ילדיהם, ולא ניתן לעשות כל שינוי בצוואה של אחד מבני הזוג ללא הודעה בכתב לבן הזוג האחר.

ישנם 2 סוגים עיקריים של צוואות, צוואה בכתב וצוואה בפני עדים.
צוואה בכתב הינה צוואה אשר נערכה על ידי המנוח בכתב ידו וחתימתו, וזאת ללא צורך בעדים.
כמו כן ישנה צוואה בפני עדים, שזוהי צוואה אשר נחתמת אל מול 2 עדים אשר רואים בעיניהם ושומעים באזנם כי המנוח ציווה את צוואתו, וכי ראו שזה חתם בכתב ידו כאשר הבין את משמעות חתימתו. לצוואה בפני עדים יתרון לאור העובדה כי ישנם עדים אשר יכולים להעיד עם רצונו של המנוח לחתום על הצוואה, כאשר לעיתים רבות עדים אלו הינם עורכי דין אשר ערכו את הצוואה, ועל כן סיכוי רב כי לא תהנא בעיות בצוואות מסוג זה. חשוב לדעת כי אסור לעד על צוואה להיות נהנה בצוואה, וכל ירושה לעד זה מתבטלת.

צו קיום צוואה הינו צו המאשר את צוואת המנוח או המנוחה, כך שצוואה זו הינה בתוקף וניתן לפעול על פיה.
צו לקיום צוואה יש להגיש לרשם לענייני ירושה, יחד עם עותק הצוואה ולמלא את כלל הטפסים הנדרשים על פי דין.
לאחר הגשת בקשה זו, הרשם לענייני ירושה בוחן את הצוואה, מפרסם את קיום הבקשה, ובהיעדר אי חוקיות בצוואה ובהיעדר התנגדות, יאשר הרשם את הצוואה.
יחד עם זאת, ישנם מקרים רבים בהם הצוואה לא תקפה, כגון ירושה לעד לצוואה, צוואה לא חוקית, צוואה על ידי אדם שלא כשיר לצוות מבחינה נפשית או בריאותית, השפעה בלתי הוגנת על ידי היורשים ועוד.

צו ירושה הינו צו שניתן על ידי הרשם לענייני ירושה, ובמידה ואין בעיה מיוחדת במתן צו זה, או התנגדות כלשהי למתן צו זה.
צו ירושה ניתן במקרים בהם למנוח או למנוחה לא היתה צוואה, ולפיכך הירושה תבוצע על פי דין. כאשר למנוח או למנוחה היו אישה וילדים, אזי בצו הירושה האלמנה זכאית לחצי מהעיזבון, ואילו המחצית האחרת מתחלקת בין הילדים. היורשים או מי מהם יכולים להסתלק מן הירושה לטובת האם או לטובת כל יורש אחר באמצעות הסכם בין יורשים.
לשם קבלת צו ירושה יש לפנות לרשם לענייני ירושה עם בקשה לצו ירושה, כאשר על הרשם לפרסם בקשה זו וטרם מתן הצו. בהיעדר התנגדות ולאחר תום הפרסום, יתקבל צו ירושה.

ככל שאין הסכמה בין בני הזוג לגירושין, אזי בית הדין הרבני נדרש לשאלה האם יש מקום להפנות את בני הזוג לגירושין או אף לחייב מי מהם בגט.
לשם כך בית הדין בוחן האם קיימת עילת גירושין לבן הזוג אשר מבקש גירושין, ובין השאר בוחן את טיב היחסים בין בני הזוג, האם ישנה בגידה על ידי אחד מהם, האם בני הזוג מאסו אחד בשני, האם ישנה מרידה ועוד. כמו כן בית הדין נעזר ביועצי נישואין אשר בוחנים האם יש מקום לניסיון לשלום בית, והכול תלוי מקרה ונסיבותיו.

לאור העובדה כי לבית הדין הרבני ולבית המשפט לענייני משפחה סמכות מקבילה בנושאים הכרוכים לגירושין כמו ענייני המשמורת, מזונות האישה וכן הסמכות לדון בעניינים רכושיים ופירוק שיתוף, אזי בן הזוג אשר מגיש את תביעתו ראשון בזמן, "קונה" סמכות בפני הערכאה אשר לה הגיש את תביעותיו.

במדינת ישראל לבית הדין הרבני סמכות ייחודית בנושא גירושין, ז"א שאך ורק בית הדין הרבני מוסמך להחליט על גירושין בפועל של בני הזוג, וראה לעניין זה את חוק שיפוט בתי דין רבניים (נישואין וגירושין), תשי"ג-1953. כמו כן לבית הדין הרבני סמכות לדון בנושאים הכרוכים לתביעת הגירושין לרבות משמורת הקטינים, הסדרי הראיה עם הקטינים, תביעות רכושיות ופירוק השיתוף הרכושי וכן מזונות האישה, שלום בית ועוד. לבית הדין סמכות נוספת לדון במזונות הקטינים, אך זאת בהסכמת שני הצדדים בלבד, ובמידה ואין הסכמה הדדית אזי מזונות הקטינים יהיו בסמכות בית המשפט לענייני משפחה

שאלות נפוצות